איש אחד החליט לקנות אוטו, הוא הלך מחנות לחנות ולא מצא מכונית שמצאה חן בעיניו.
עד שיום אחד הוא קיבל טיפ מחבר טוב שבעיר הסמוכה יש מפעל מכוניות מיוחד המתמחה בייצור מכוניות ייחודיות, מיוחדות ובעזרת פלאי הטכנולוגיה העדכניים ביותר שקיימים.
שמח וטוב הלך האיש למפעל, הסתובב לו בין המכוניות המדהימות עד שמכונית מסוימת צדה את עינו, והוא שאל את המוכר פרטים אודות המכונית המדהימה.
"בחירה מצוינת אדוני", שמח המוכר, "מכונית שכזו לא תמצא באף מקום!! יחידה במינה!"
אכן מכונית מדהימה זו הייתה – מצופה זהב מטאלי בוהק, הגה עשוי שיש איטלקי, הידיות עשויות ניקל מבריק, הריפודים ריפודי עור לבנים, ממש מכונית חלומות.
אבל רגע, אין איפה להכניס את המפתח ושאין שום דרך שאפשר להניע אותה.
"היי, מוכר", התפלא האיש, "איך מתניעים את המכונית הזו?"
"אדוני זו מכונית דתייה", סיפר המוכר, "תכנן אותה גדול הדור ברוח הקודש!!"
"אז איך היא עובדת?"
"ובכן", התחיל לספר המוכר, "כשתרצה להתחיל לנסוע, כל שעליך לעשות זה להגיד *ברוך אתה ה`*, וכשתרצה לעצור תצעק *אמן!*. וזה הכל."
"ואוו", התרשם האיש, "הרי איש מאמין אנוכי, ושני הביטויים הנ"ל שגורים בפי… קניתי!"
לאחר חתימת המסמכים המתאימים והעברת הבעלות, קרע האיש את כיסויי הניילון מעל לריפוד והחל בנסיעה מטורפת בעיר.
ככה הוא נסע ונסע, הגיע לרמזור צעק *אמן* והאוטו נעצר בגלישה נעימה. היה ירוק, צעק *ברוך אתה ה`* והאוטו דהר קדימה כסוס מרוצים, והאיש היה מאושר.
לאחר כמה שעות התחיל להחשיך והאיש הרגיש שהגיע הזמן לחזור הביתה, עלה האיש על כביש המוביל בחזרה לעיר שלו ולחץ על הגז.
חיוך היה מרוח על פניו כאשר המרצדסים הריחו את ריח האגזוז שהרגע עקף אותם, הוא ללא ספק היה מאושר. סוג האושר הזה שרק בעלי מכוניות חדשות מרגישים בנסיעה הראשונה באוטו, ממש אקסטאזה, סמים טבעיים, האדרנלין פמפם לו בגוף והוא היה בעולם אחר.
פתאום הוא איבד שליטה, הוא לא שם לב לבור הקטן שהיה מלפניו, והאוטו ירד לשוליים כשהאיש מבולבל. הוא הרים את מבטו וראה צוק מתקרב אליו במהירות.
"מה עושים?? מה עושים???", הוא שכח את המילים שיעצרו את האוטו!!
עוד ארבעים מטרים והוא עוד לא מאופס, עוד שלושים והוא מנסה להיזכר, עשרים וזיעה קרה בצבצה במצחו כשנוכח לדעת שהוא חסר אונים, עשר.. רגע!! יש לי!!
חמש… הוא מיקד את כל כוחותיו, "א-מ-ן" צרח האיש ורוקן את ריאותיו. "אמן! אמן!! אמן!!!", הוא חרחר כשגלגלי המכונית הקדמיים היו תלויים באוויר.
הוא העביר לשון רועדת על שפתיו היבשות והרגיש צמרמורת קרה לאורך עמוד השדרה. "יש, ניצלתי! אני לא מאמין! זה היה כל כך קרוב!! ברוך אתה ה'!"
