ג´ק החליט לעשות סקי עם חברו, בוב. הם העמיסו את הג´יפ ונסעו צפונה.
לאחר מספר שעות נתקלו בסערה איומה, נכנסו לחווה סמוכה וביקשו מהאישה החתיכה שפתחה להם את הדלת רשות להישאר ללון ללילה.
"אני יודעת שמזג האוויר איום שם בחוץ וכל הבית הענק הזה הוא שלי, אבל התאלמנתי לא מזמן," היא הסבירה, "אני דואגת מה יגידו השכנים אם אתן לכם להישאר בביתי."
"אל תדאגי," אמר ג´ק, "נשמח לישון במחסן. ואם מזג האוויר ישתפר, נצא מפה עם אור ראשון."
האישה הסכימה, שני הגברים הלכו למחסן ונשכבו לישון.
בבוקר מזג האוויר השתפר, הם נסעו משם ונהנו מסוף שבוע נפלא של סקי.
כעבור כתשעה חודשים, ג´ק קיבל מכתב לא-צפוי מעורך-דין.
לקח קצת זמן להבין, אך בסופו של דבר הבין שהמכתב הגיע מעורך הדין של אותה אלמנה יפה שפגש בסוף השבוע של הסקי.
הלך לבקר את חברו בוב ושאל, "בוב, האם אתה זוכר את האלמנה החתיכה מהחווה בה נשארנו בחופשת הסקי שלנו בצפון?"
"כן", ענה בוב.
הוא המשיך, "האם קמת באמצע הלילה, הלכת וביקרת אותה?"
"כן", הודה בוב במבוכה, "אני חייב להודות שכך עשיתי."
"והאם השתמשת בשם שלי במקום לומר לה את שמך?"
פניו של בוב הפכו אדומות והוא אמר, "כן, חבר. אני מצטער. למה אתה שואל?"
היא נפטרה והשאירה לי הכל!!!
